אנשי זרוע הים,

משבר הקורונה משפיע על כולנו, כיחידים וכחברה, מזה תקופה ארוכה. זהו משבר מתמשך, רב מימדי, הנותן אותותיו על רבים ממרחבי פעילותנו- הבריאותי, החברתי, התעסוקתי, הכלכלי, המשפחתי והרגשי. משבר עמוק ורחב, המשפיע על מעגלי חיים של מאות אלפי אנשים בישראל, ועל מליונים ברחבי העולם כולו.
אי הוודאות רבה, מפלס החרדות עולה, המצוקה גדלה, מצבי הרוח מקצינים, השגרה אינה כתמול שלשום.

 

אנו, אנשי צבא הגנה לישראל, אנשי זרוע הים- חייבים בעת הזו להמשיך לתפקד באופן מיטבי, לגלות חוסן אישי ואיתנות ארגונית. עלינו להמשיך ולספק בטחון לתושבי מדינת ישראל. מחויבות זו רבה שבעתיים בעת הזו.

 

לאור אחריותנו הלאומית לשמירה על בטחונה של הארץ- אנו נדרשים להקפיד  קלה כחמורה. למלא אחר כללי המשמעת, להקפיד הקפדה יתרה על מניעת הידבקות, להתנהל באורח היגייני ואחראי כלפי עצמנו, כלפי הקרובים לנו, כלפי הסובבים אותנו. זו אחריות אישית רבה- והשלכותיה קריטיות ודרמטיות על המשך תפקודה המבצעי והרציף של זרוע הים.

 

אנו ממשיכים לפעול בזירות המבצעיות, לוחמינו המצויים בחזיתות נדרשים לשמר את עליונותנו במרחב הימי, להמשיך לפעול במערכה שבין המלחמות, לשאת על כתפיהם מערכה אסטרטגית רבת חשיבות לביטחונה של הארץ, לשמור על גבולותיה הימים של מדינת ישראל.

 

אנו מפעילים כלי מלחמה ייחודים, ספינות וצוללות המאכלסים מספר רב של אנשי צוות, לכל אחד מהם התמקצעות פרטנית, ועבודתם המשותפת מעניקה לכלי השיט את היכולת לפעול באופן מיטבי. מחיר הטעות בתחלואה בכ”ש הוא כבד לצערי כבר למדנו זאת בדרך הקשה. לפיכך מוטלת עלינו חובה עליונה- למנוע בכל מחיר הידבקות בכלי השיט המבצעיים שלנו.

 

אנו מקיימים היערכות מצב שוטפות, סוקרים את המגמות, מתאימים את אורחותנו באופן הנדרש לשימור יכולת הזרוע לעמוד במשימותיה. אנו נדרשים להתאמות, למציאת פתרונות יצירתיים, להתנהלות מבדלת, לניהול שגרה שונה. יש להתנהלות זו תג מחיר, לעיתים אינו פשוט ואף מורכב- בעיקר לאנשי החוד המבצעי.

 

למרבה הצער, אינני איש בשורה. החורף בפתח, ייתכן כי גלי תחלואה נוספים בדרך. והחיסון עדיין אינו בר השגה. זו מציאות חיינו, אין בכוחנו לייפותה, אך יש בידי כולנו האפשרות לנהוג על פי סולם ערכי יסוד ראויים, האופייניים כל כך לזרוע הים- דאגה לאחר, שמירה על הקשר האישי על אף הריחוק הגיאוגרפי, הידוק תחושת השייכות, חיזוק תחושת הערך העצמי של כל אחד ואחת ממשרתי הזרוע. זוהי שעתם של המפקדים והמפקדות, למצוא דרך לשמירה על קשר, להקשיב, להכיל, ובאם מתעורר הצורך להציע עזרה רגשית, תמיכה ועידוד.

 

 

בהערכה רבה לכל אחד ואחת מכם,

שלכם